מבט חטוף אל היצע הכיסאות הקיים כיום חושף עד כמה התפתח ייצור הכיסא בשנים האחרונות. אמנם תפקידו מוגדר לישיבה בלבד ועדיין, מגוון הכיסאות המושקים מדי שנה, גדול, עשיר ומפתיע במקוריות, עד שלפעמים צריך להיזהר שלא ליפול מהכיסא.
אם בעבר ייצרו כסאות בעבודת יד אצל בעלי מלאכה, הרי שכיום מיוצרים הכיסאות בטכנולוגיות גבהות הקוראות תיגר על עידן החומר.
התבוננות בהתפתחות הכסא במאה העשרים ואחת מוכיחה עד כמה סטו המעצבים מייצוגי הפרוטוטיפים הראשוניים ועד כמה יצרה הטכנולוגיה מהפכה בתחום. הרצון לחקור צורניות וחומר לצד ארגונומיה זימן לתחום את טובי המעצבים שהפליגו בדמיונם, ובזכות הנדסת אנוש חכמה הנגישו את עיצוביהם לקהל הרחב.
דוגמא בולטת לכך היא כיסא ה-Zartan שעיצב פיליפ סטארק לחברת מאג’יס שעשוי כולו מחומרים מתכלים. או האחים קמפאנה שייצרו כיסא Favela שעשוי כולו מכפיסי עץ ממחוזרים שאספו בפאבלות של ברזיל.
תהליכי מחקר ופיתוח הביאו לפיתוח כסאות בטכנולוגיות גבוהות של D3, הזרקות פלסטיק ועוד שילובים כמו פלסטיק ומתכת, פלסטיק ועץ ועוד.
גדולי המעצבים והאדריכלים סללו את דרכם של מעצבי הפוסט-מודרניזם בפתיחות צורנית וחקירה של חומרים חדשים. בזכותם, הכיסאות הגיעו אף למעמד של יצירות המעידות על טעם ותחכום, המוצגות במוזיאוני העיצוב ובגלריות הבולטות.
אריך דיקמן, שנתפס עד היום ככהן הגדול של עיצוב רהיטים, שרטט את התפתחות הכסא כמהלך ליניארי הדרגתי, כשהאחד נובע ומגשים את הפוטנציאל הגלום בכסא שלפניו.
החומר שעושה את כל ההבדל
עץ- באופן טבעי ואינטואטיבי נוהגים המעצבים לעצב כסאות מעץ, כפי שעוצבו הכסאות הפשוטים והטובים של פעם. בשונה מבעבר, כיום סוגי העצים מגוון יותר- עץ מלא, גושני או לבוד, את העץ ניתן להשאיר בגימור טבעי, לצבוע בכל גוון או בציפוי שקוף ומבריק.
פלסטיק- פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות הביאו מעצבים רבים וחברות יצרניות להכיר בפלסטיק כחומר העתיד. ככלל קשה כיום לזכור את ההתייחסות המזלזלת שיוחסה לפלסטיק רק לפני עשרות שנים. ההישג המעמדי הגדול ביותר של הפלסטיק בשנים האחרונות, הוא זה המאפשר לו להתחכך ולהסתובב בגו זקוף לצד חומרי עילית משובחים. במשרדים ובבתים מסוגננים המקפידים על “טוהר המותג” כבר לא חוששים להעמיד כסאות פלסטיק סביב פינת אוכל מעץ אלון משובח. עלותה הגבוהה של תבנית המתכת לייצור רהיטי פלסטיק הובילה לתמחיר גבוה וכך נהפכו רהיטי הפלסטיק הפוסט-מודרניים ממוצר צריכה ליצירת אמנות יוקרתית, סמל לעידן הפוסט-מודרניזם. בצורתו המגוונת – קשה או רך, צבעוני או מעוטר, שקוף או מט – טישטש הפלסטיק את הגבולות בין תרבות גבוהה ועממית ויצר עיצובים עתידניים, שגם כיום נראים כאילו אך נולדו.
מתכת- מרגע שהומצא הבורג הראשון, נכנסה המתכת לשימוש בעיצוב רהיטים וכיסאות וייחודה הוא ביכולת לקבל מגוון גימורים – מוברש, מבריק, בוהק או רקוע. שלושה סוגי המתכות הנפוצים ביותר בעיצוב כיסאות: הפלדה- מתכת חזקה, זולה ואמינה; האלומיניום- מתכת קלת משקל, אשר אינה מחלידה ונוחה לעיבוד, והנירוסטה- פלדה אשר לעולם לא מחלידה ובעלת נוכחות בולטת בשל הברק הייחודי לה.
עור- הרומן של האנושות עם העור, החל עוד מהעידן הפרה-היסטורי, בו מצא האדם הקדמון, שימוש בעור החיה לרפד את רצפת המערה לישיבה נוחה ונעימה. מאז ועד היום, עבר העור גלגולים רבים, אך אין ספק ועל כך יעידו כולם, מדובר באחד החומרים המעורכים ביותר, אשר ניכנס כמעט לכל תחומי חיינו וזאת בשל העמידות שלו, מגוון המרקמים והטקסטורות שלו ובשל תדמיתו המזוהה עם יוקרה וקלאסיות נצחית.
ניראה כי העור הוא על זמני, ראייה לכך היא בעדכניותו ובעיצובים הנתפרים במיוחד למידותיו מידי שנה בשנה כבר עשרות שנים. התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות הביאו לתמורות בעובי העור, בטקסטורות המוצעות, במרקמים ובשלל הגוונים המיוחדים המוענקים לו.